ריתמוס וכישוף

פרק ראשון : נווד | 25 | במלוא-אונם — הוא רואה עצמו מכושף לסאטיר ( er sieht sich zum Satyr verzaubert ) " . במפגש עם הסטיר מתגלים אפוא פניה המדומים של המציאות : "כזב התרבות ( Kulturlüge ) המעמידה פני ממשות בלעדית ( einzige Realität ) " . 7 בדומה למיתוס הטרגי, המוזיקה, וליתר דיוק "הדיסוננס המוזיקלי" ( musikalische Dissonanz ) , מתפתחת, לפי ניטשה, מן היסוד הדיוניסי : "תכונת בראשית זו של האמנות הדיוניסית, שתפיסתה אינה קלה, ניתנת לקליטה פשוטה, מובנת ובלתי-אמצעית, בדרך הישירה של הדיסונאנס המוסיקאלי" . 8 ניטשה מייחס למקצבים הדיוניסיים תכונות מיסטיות הנטועות במרחב תאולוגי ובאירוע של ההתגלות . ברמיזה לשופנהאואר ( Schopenhauer ) הוא נותן דרור לעולם הדימויים האוקייני : "לגבי האדם האחוז צעיפי המאיה : 'כמלח ( Schiffer ) היושב על סירה בלב ים אינסופי וסוער, המעלה ומוריד בשאגה הרי גלים סביבו, והוא יושב ושם מבטחו בזה כלי השיט הרופף ; כן ישלו האדם הפרט היושב בתוך עולם של ייסורים, סומך ובוטח על ה- principium individuationis ( עקרון ההתפרטות ) '" . 9 סירתו של אפולון, שהמלח נאחז בדופנותיה הרוטטות, נסחפת בש...  אל הספר