פרק ראשון: נווד

לקרוא את הקולות — פואטיקה מוזיקלית בין גרמנית לעברית | 22 | שתי האגדות, המספרות על חטא ועונש, הופצו ברחבי אירופה בתערוכות במוזיאונים ובשלל אנציקלופדיות, ואף מצאו את דרכן אל אגדות העם הגרמניות . במרוצת המאה התשע עשרה קשרו היינריך היינה, ריכרד וגנר ואחרים את שני המקוללים הנצחיים ( היהודי והצייד ) בדמותו של מקולל נוסף, החוצה הפעם לא רק יבשות אלא בעיקר אוקיינוסים — הוא "ההולנדי המעופף" . 2 שלושת הנוודים נידונים לנוע בדרכים, בני בלי בית, עד קץ הימים . אופיין של האגדות על גרסאותיהן השונות איננו אחיד, כמובן, וכולל מנעד של אמצעי עיצוב, ובהם טרגיים או סנטימנטליים, דידקטיים או פתטיים, אירוניים או סרקסטיים . הגדיל לעשות ניטשה שהכתיר את הנוודים בתואר "ילדי העתיד" ( Kinder der Zukunft ) והציע למקוללים פרשנות פוליטית ברוח "המדע העליז" ( Die fröhliche Wissenschaft ) : אין כיום באירופה מחסור בבני-אדם הרשאים לכנות עצמם בני-בלי-בית ( Heimatlose ) במשמעותה המייחדת והמכבדת של מלה זו — אליהם, אליהם במפורש אני מפנה חכמת ראו : Galit Hasan - Rokem & Alan Dundes ( eds . ) , The Wandering Jew Essays in the Inte...  אל הספר