יב. איגרת ששיגר ר׳ שמשון בק מירושלים (נכתבה בשנת שמ״ד)

האיגרות [ 170 ] ויטאל . הוא נפטר בירושלים אחרי שנת שנ״א ( 1591 ) . בפתח האיגרת הוא מספר על סיבת עקירתו מצפת לירושלים . באותה העת ירדה צפת מגדולתה בשל בצורת קשה שפקדה אותה, ובלשונו ׳מאז יצאתי מצפת בעוונותינו הרבי׳ [ ם ] הם שרויים בכל כך צער, שמאז הוסדה ועד עתה לא נשמע כדבר הזה, ולא נהיה כמוהו רעב וצמא עד 5 לעומת מצבה הטוב יחסית שיצאו יותר מאלף נפשות׳ . של ירושלים באותה העת : ׳ירושלים הקדושה אשר לא יחסר כל בה אפי׳ [ לו ] בזמן החורבן בעו״ה, והברכה מצויה 6 שקיעתה של העיר צפת ברבע האחרון של המאה בה׳ . השש-עשרה ידועה ומוכרת, ושורשה נעוץ בעיקר בנסיבות 7 גאו פוליטיות וכלכליות באימפריה העותמאנית כולה . לסיכום קצר על אודותיו ראו דוד, עלייה והתיישבות, עמ׳ 210 ; 249 168, . David, To Come to the Land, pp . לדיון מסכם על פועלו בקבלה הלוריאנית ראו אביב״י, קבלת האר״י, ב, 77 ובמפתח . 5 למיטב ידיעתי אותה בצורת והשלכותיה הקשות אינן מוכרות ממקורות אחרים . תיאור הבצורת והרעב שפקדו את צפת כשבע שנים מאוחר יותר, מובא באיגרת חזות קשה משנת שנ״א ( 1591 ) לר׳ משה אלשיך : ׳רעב כבד מאד אשר כמוהו לא נהיה עד אין מחיה...  אל הספר