חלק רביעי : בני לווייתו של קפקא 632׀ אירופה התאבד בנימין ב- 1940 , במהלך מנוסה מהנאצים . התאבדותו ׀ בגבול צרפת - ספרד הפכה סמל של כישלון היציאה מאירופה, כישלון שהיה מנת חלקם של אינטלקטואלים יהודים רבים כל כך משום שלא היו מסוגלים —או שמא היו מסוגלים מאוחר מדי — להתנתק מן היבשת הישנה . בפרק הזמן שבין הרהוריו הראשוניים של בנימין בנוגע לעזיבת אירופה ובין יום מותו הוא כתב יצירות שבהן בחן מחדש את פסגות התרבות האירופית ( הוא דיבר על "טלסקופ" שיוכשר למגוון של יוצרים מקאנט וגתה, שייקספיר והלדרלין ועד בודלר ופרוסט, קראוס וברכט ) ובו בזמן חזה בהנחת היסודות להתפתחויות החברתיות וההיסטוריות שהכינו את הקרקע לאסון האירופי הממשמש ובא . היצירה הזאת לוותה בברכת הפרדה הארוכה של בנימין לאירופה, המתועדת בחיוניות במכתביו . במכתבים שכתב כמעט בכל שלב בחייו — מתוכניותיו המוקדמות לעזוב את היבשת הישנה בהקשר של העניין המוקדם בציונות ב- 1912 עד ניסיונותיו הסופיים והנואשים להימלט מאימת הנאצים — התחבט בנימין באפשרות להגר מאירופה . העובדה שנשאר שם עד שהיה מאוחר מדי תוארה שוב ושוב — בעוצמה מיוחדת אצל חנה ארנדט — ככישלו...
אל הספר