חלק ראשון : הקהילות של קפקא 07׀ את התרשמותי מידה לא אוכל למסור אלא אם אומר, שמעולם ׀ לא ראיתי יד שאצבעותיה מופרדות זו מזו כמו בידה שלה ; ועם זאת אין ידה מצוינת באיזשהו סימן היכר אנטומי יוצא דופן, זוהי יד רגילה בהחלט . ( 1993 , 185 ) אומנם האישה הקטנה "נורמלית" באופן אובייקטיבי, ואף על פי כן בעיני המספר היא נתפסת כמעט כמכשפה, עם ידיים דמויות טפרים המאיימות לתפוס אותו ולגרור אותו משם . מאפיינים רבים משותפים לה ולאישה המיתית ב"שתיקת הסירנות" של קפקא : נוסף על הטפרים, דרך הביטוי שלה היא שתיקה מלווה בשפה של מחוות . המחוות המהופנטות מלאות הכיסופים של הסירנות הדוממות הן הנשק החזק ביותר שלהן, אף על פי שאין הן מודעות להן . באופן דומה גם הביטוי השולט אצל האישה הקטנה היא המחווה . תנועותיה, אשר אינן נושאות כל מסר סמלי, מובלטות למן ההתחלה : "אוהבת היא לתמוך את ידיה במותניה ולהטות את פלג גופה העליון הצידה בתפנית מהירה להפתיע" ( 1993 , 185 ) . בקטע מפתח המספר מפרש את תנועותיה של האישה הקטנה במונחים דומים לאלה של הסירנות : "פיצוי" על שתיקה ונשק במאבק נגד הגבר ההגיוני, השולט : "בערמומיות הנשית שבה מצאה...
אל הספר