לירות בקהלא הרצאתו של פרנץ קפקא על היידיש 54׀ 1 אומנם קפקא מדבר כאן על ׀ חיים בהרמוניה מאושרת כמעט [ . . . ] " . "צורת התייחסות מערב-אירופית", אבל בהקשר הזה — הרצאה בבית הקהילה היהודית בפראג — משמעות מילותיו היא בלא ספק נסיבות "יהודיות מערב-אירופיות" . אפשר לזהות את טווח האמביוולנטיות של קפקא ב"תחום-גבול זה שבין הבדידות ובין הקהילה" ( 1979 , 65 ) בסתירה הקיימת במכתב בין התיאור של ניכורו העצמי וחוסר המנוחה שלו עצמו מצד אחד ובין "המהלך הרוגע" המאורגן ו"ההרמוניה המאושרת" של אותו "אנחנו" מצד אחר . התיאור של "צורת התייחסות מערב-אירופית" שקפקא מתאר מופיע בתוך מה שידוע בשם Rede über die jiddischeSprache ( "הרצאה על לשון 2 טקסט המפיח חיים באזור הגבול הזה ומציג דוגמה היידיש" ) , מרתקת של ה"אנחנו" של קפקא . ה"הרצאה על לשון היידיש" של קפקא ( 2008 , 22 – 23 ) היא דברי ההקדמה לערב קריאה של שירי יידיש שארגן חברו יצחק לוי, שחקן ראשי בלהקת תיאטרון היידיש, ב- 18 בפברואר 1912 בפראג : בטרם נשמע את פסוקיהם הראשונים של המשוררים המזרח- יהודים, ברצוני לומר לכם, גבירותיי ורבותיי הנכבדים, עד כמה הינכם מבינים ז...
אל הספר