מבוא : קהילות אחרות 01׀ "משבר הזהות של המודרניות" . מהמשך הדברים עולה בבירור כי ׀ קפקא אינו פונה אף לא לאחת משתי העמדות המוכרות שבעזרתן היחיד המודרני מתמודד עם קולקטיביות . מצד אחד אין הוא מעוניין לבצר את האינדיווידואליזם לנוכח דרישות הקהילה — גישה מועדפת במאה התשע-עשרה — ומצד אחר גם אין הוא מביט אל העבר השני, לאפשרות שהיחיד המודרני המנוכר לעצמו ימצא מפלט בחיבוקה של קבוצה, דחף המקושר לתגובות אנטי-אינדיווידואליסטיות, שמרניות או לאומניות כלפי המודרניות . תחת זה קפקא מייצר הזרה חובקת כול, ובאמצעות דימוי מבלבל הוא מתאר את המסקנות שעליו להסיק מן המצב הזה . דומה כי תחושת הזרות של קפקא מוליכה לבידוד ולחוסר תוחלת, מצב שלעיתים קפקא נתפס כגילומו הייצוגי . עם זה סוף הקטע מעמיד בספק אפילו מסקנה זו . בעוד השאלה הראשונה שקפקא שואל ממוקמת היטב בהקשר תרבותי, דתי, פוליטי, התשובה אינה עונה על הדרישות של שדות השיח האלה . היא מסתיימת במטפורה, ציור ספרותי הנשאר פתוח לקריאות מרובות ואף סותרות . הקטע הזה צוטט ה ן כראיה שקפקא מבטל כל עיסוק בעניינים יהודיים, ה ן כביטוי לצערו על שאינו חלק מן הקהילה . אין ספק, ק...
אל הספר