היחס בין הנמשל ללקח – נִמְשַׁלֶּקַח

היחסים בין חלקי המשל | 143 שיפוטית או שלשון הלקח תיאורית . 228 בשל כך ובשל היות הנמשל והלקח אחוזים זה בזה לא תמיד קל לתחום ביניהם על פני הכתוב ולסרטט ביניהם גבול ברור . להלן דוגמה שתמחיש זאת : וְכַךְ גַּם בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית שֶׁלָּנוּ : מִי שֶׁיּוֹתֵר שָׁקֵט – בָּזֶה תּוֹלִים כָּל חֵטְא . 229 או : זֶה גַּם אֶצְלֵנוּ כְּלָל יָדוּעַ : מַה שֶׁמּוּתָר לְ"לִוְיָתָן" – עַל כַּךְ לוֹקֶה גַּנָּב קָטָן . 230 מהן הציטטות האלה – נמשל או לקח ? נראה כי בכל אחת מהן יש גם מזה וגם מזה . מחד גיסא הן מפרשות את סיפור המשל, מכלילות את הדוגמה ואומרות מהו מקורה : "בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית שֶׁלָּנוּ", "אֶצְלֵנוּ" . מבחינה זו הרי זה נמשל המתאר ומסביר את מצב העניינים בחברה האנושית . מאידך גיסא הממַשל מטיף לְנמען המשל לקח, והוא שהדברים הנוהגים אצלנו, בחברה האנושית שלנו, אינם טובים . כיצד הוא עושה זאת ? הוא מתאר אותם באופן אבסורדי, באופן המנוגד להיגיון האנושי . ראשית המשפט יוצרת ציפייה לסוף אחר . בא סוף המשפט וסותר את ציפיותינו . הלקח מן הסוג הזה הוא דו-שכבתי : שכבתו הגלויה היא ביקורת על החברה או על ההתנהגות,...  אל הספר