ב. שלב הביצוע

גהאג גהבהה מ ה גגבהפג 267 המצויים במצבי הוראה ממשיים . הוראה כזאת מוכרחה להחטיא את מטרותיה . יכולתו של המורה לסטות מן הדרך שקבע לעצמו עקב רגישותו לגורמים הפועלים בכיתה היא תנאי לכך שישיג את מטרותיו . דבקות בדרכים קבועות מראש כרוכה בוויתור על מטרות . אולם למרות שעל המורה להמשיך בשיקוליו גם בשלב הביצוע, אין דומה שיקול דעת בשלב ההכנה לשיקול דעת וקבלת החלטות בשלב הביצוע . באחרון פועל המורה במידה רבה תחת לחץ, ולחץ אינו המצב המתאים ביותר לשיקול דעת פורה . החליט המורה לפני שבא לכיתה על דרך מסוימת . . . כבר בראשית השיעור הוא נקלע למצב שבו הוא צריך לבחון אותה . הוא עשוי להיווכח שהחלטתו מוצדקת, אך הוא עלול גם להיווכח שטעה . עצם ההודאה בטעות ומה שקודם לה, הנכונות להודות בטעות, צריכות אימון מוקדם . אין זה מסימני כושר מקצועי כאשר המורה מודה בטעותו אחרי שהתלמידים מגלים סימני שעמום מופגנים או אחרי שהם נוטשים אותו ואת שיעורו . הכושר המקצועי מתגלה ברגישותו של המורה לסימנים ראשונים המעידים על טעות בשיקוליו בדבר הדרך שבה הוא מלמד . רגישות כזאת קיימת אצל אותם המורים התופסים מראש את ההוראה כמצב של חקירה, מ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד