תמור ומכשיל דווקא בחברת ההמונים המודרנית ובמשק התעשייתי המפותח . היא אף הלכה והחריפה, משום שמצד אחד, ההתפתחות הטכנולוגית הולכת ומקטינה את הצורך האובייקטיבי בעבודה מנכרת, ומשום שמצד שני, ההשכלה המתרחבת מבליטה יותר ויותר את הצורך הסובייקטיבי בסיפוק בעבודה . אין תימה, איפוא, שגם מפעלים קפיטליסטיים מובהקים מחפשים היום דרכים חדשות לתהליך העבודה ולמבנה המשק שלהם דרכים המתקרבות בנקודות חשובות ביותר להשקפות השיתופיות . והנה הפאראדוקס : דווקא ישראל, שהצטיינה בעבר במעשיה המקוריים בתחום זה, מפגרת עתה בשנים רבות אחרי הנםיונות השיתופיים והסוציוטכניים בעולם . ברובו של המשק הישראלי אפילו המשק הציבורי וההסתדרותי שלטת עדייו בכיפה התפישה ההיררכית והשיטות הישנות של חלוקת העבודה וההכרעה . ולא זאת בלבד, אלא שרבים אצלנו רואים עדיין בשיטות שמלפני דור או שניים את התגלמות "התעשיה המודרנית" והם אינם מבינים שאפשר כמעט לומר כי במידה מסויימת נסגר המעגל : רעיונות של ראשוני היישוב, ובעיקר של אבות תנועת הפועלים בארץ, שהגיעו אליהם בתנאים שונים מאד מאלה של היום, מוצגים היום בעולם ) כמובן, בהתאמה לתנאי ההתפתחות...
אל הספר