שלמה אבינרי: חווית חיים ומשימות חדשות

324 מעלית משותת לקבוצת פרטיקולרית * דבר שני, חח נאמר על ידי קודמי, אני רוצה לחדד אותו . חלק ממעמדו של הקיבוץ בחברה הישראלית היה בכך שהוא ראה את עצמו, וחלקים נרחבים בחברה, לא כולם, ראו את הקיבוץ כחוד הפירמידה של מבנה חברתי שהקיבוץ באינטנסיביות של הסולידריות שלו, בהוויה הקולקטיבית שלו בהיעדר הקנין הפרטי, הוא חודו, ואילו החברה כולה משופעת באופן מדורג בערכים, שהקיבוץ הוא אולי הביטוי הטיפוסי שלהם ובצורה מדוללת הם נמצאים ברבדים אחרים של החברה . יתירה מזו, גם הקיבוץ ראה את עצמו כמוביל של חברה שלמה . הייתה אוטופיה של 'קומונה כללית של כל פועלי ארץ ישראל'; ועד מהרה התברר שזה לחלוטין אוטופי . בעובדה הייתה קיימת תחלופה רצינית מאוד באנשים, רעיונות ומבנים בין הקיבוץ לבין החברה החוץ­קיבוצית . החל ממספר האנשים שעובדים בעיר, לא מפני שלא מוצאים להם תעסוקה מתאימה בקיבוץ, אלא הם 'בשליחות', כלל הסתדרותית, כלל לאומית, כלל הגנתית, מה שלא יהיה, וכלה בהשלכה של האידאה הקיבוצית על חיי חברה, תרבות, אמנות, שירה וכיו"ב . הדבר בא לידי ביטוי בשנים הראשונות של המדינה בעודף הייצוג הפוליטי הפרלמנטרי של הקיבוצים בממשלה, ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית