רינה שפירא: אי בהירות לגבי תפקיד גורמי החינוך

254 פגישה שישית לגבי החינוך עצמו, לגבי מה שקורה בבית­הספר, המשפחה הוציאה עצמה, יחסית לעבר, מהתהליך ומתנהגת כלפי בית­הספר במובן מסוים, כמו בעיר : 'אתם המומחים, כל מה שאנחנו בני המשפחה רוצים הוא שתכינו אותם לבגרות ותעשו את זה טובי . פעם המורה או כל איש חינוך אחר, לא יכול היה לעבור בחצר המשק מבלי שחמישה אנשים שאלו אותו מה קורה עם ענין זה או עם אחר, והיום זה כמעט לא קיים . בית­הספר יותר מנותק ונתפש כבעל תפקיד מוגדר ­ הוא צריך ללמד טוב ורצוי שיביא אותם, את בני הנוער, לבגרות . דהיינו, אני מבחינה כי בשני סוגים של שניות : יש ואין הגדרות תפקידים וצפיות ­ ברור מה עושה בית­הספר, לא ברור, לדבריכם, מה עושה המטפלת, המחנך, יש ואין דומיננטיות של המשפחה . המשפחה התעצמה מבחינות הדומיננטיות שלה בכל מיני שיקולים מקרו­קיבוציים, אבל הרחיקה את עצמה מהיום­יום החינוכי, נקודה זו מעניינת למחקר . מענין ללמוד את המכניזמים הפועלים והנתפסים ואולי מהבנת המכניזם הזה יהיו לנו תשובות ואולי תצמחנה שאלות חדשות . . . נעלמה הייחודיות נקודה שנייה היא שאלת קיומם, טיפוחם, הישרדותם של הערכים הייחודיים המאפיינים את התנועה הקיבוצ...  אל הספר