אהרון דגן (דג'ן): מבחן החינוך בהישארות הבנים

" 24 פגישה שישית אחוז גבוה של הבנים היה נשאר, השאלות האחרות היו נשאלות בפחות עוצמה . נשאלות שאלות האם הבנים שלנו, אחרי החינוך הקיבוצי, ) לפני שהתחילו לדבר על תמורה לתרומה ( נותן תוצר יותר טוב מבחינה ציונית, מבחינה יהודית . ויש המון סימני שאלה . האם חלקנו בעזיבת הארץ גדל, כאשר זה בא מבית מדרשנו אני רואה בזה עלבון אישי . בקיבוצים נשאלת השאלה ­ מה יתרון הערך של החינוך הקיבוצי . ] וןעוח : זה לא החינוך הקיבוצי זו החברה הקיבוצית [ . אני לא תולה האשמה בבית­הספר, אלא בחינוך הקיבוצי, החל מבית הילדים וכלה במשפחה ובאווירה . כל זה בא ו­מתלבש' על המשבר הכלכלי, שמחייב את כולנו לשאול את עצמנו במה אנחנו משקיעים ומה הן התוצאות . יש כאן איזה שילוב של סולם ערכים מצד אחד, וסולם של יכולת מצד שני . בית­הספר האזורי, בזמנו, זו הייתה בדיוק אותה הדילמה . אני כופר בזה שהייתה קודם מחשבה אידאולוגית ואחר כך החלטה לביצוע . הייתה מציאות שלא יכולנו, לתת תשובות, בגלל מיעוט של מחנכים, בגלל מיעוט של ילדים, בגלל מיעוט המשקל של החינוך הקיבוצי דרך בית­הספר . כאילו שבית­הספר עצמו הוא לא גורם אמיתי בעניין של החינוך הקיבוצי וה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית