פגישה חמישית 205 אני בעד שחרור המיעוטים . הקיבוץ רצה לשחרר את האישה אפילו ממשק הבית, שאולי היא אוהבת אותו . הבעיה הקשה הייתה כאשר הקיבוץ היה קהילה חקלאית בעיקר . הוא היה קטן בהיקפו המשקי והחברתי, באופן אובייקטיבי מרחב הבחירה היה מצומצם . ולמרות שבברית המועצות הנשים עוסקות בחקלאות, פה למעשה אמרנו : חקלאות זו לא עבודה לנשים . רפת, לול, פרחים כן, אבל לא פלחה וגידולי שדה . צדקנו או לא זה כבר לא חשוב היום . אז עוד לא היו ילדים, וחלק מהנשים באמת עבד בחקלאות . אבל זאת הייתה הבעיה האמיתית של מעמד החברה לא החקלאות ולא התעשייה היו מקצועות נשיים . אני לא מאמין בביטול מוחלט של הדיפרנציאציה . יהיו מקצועות גבריים, יהיו מקצועות נשיים, ויהיו מקצועות משותפים . אני לא רואה בזה אסון . מה כן קריטי בשבילי ? באיזו מידה בנות ובנים הולכים במידה שווה לאוניברסיטה ולהשכלה גבוהה . האם יש קיפוח בהכשרה מקצועית, או בהשכלה ? האם יש קיפוח בסקטור המנהלי, זאת באמת בעיה . אם הן אינן מיוצגות שם, צריך לטפל בזה . האם הן נוטלות חלק במידה שווה עם הגברים ביזמות כלכלית וחברתית ? יכול להיות שהביטוי העצמי של גברים ונשים הוא...
אל הספר