פגישה שלישית 103 מעולם לא רציתי ולא מוכן לחיות בחברה שצריכה בעיקרון להיות נסעדת, ואף אחד כלל לא מציע זאת . אני לא מצפה לאיזו הצלחה כלכלית מרעישה . אני רוצה קיום בכבוד ברמה מתקבלת על הדעת, בלי הצלחות אקסטרווגנטיות . אני לא מגביל יעדים של הצלחה, אני מסתפק במפורש בקיום עצמי בכבוד . אני חושב שזה מספיק לנו, ואני מסכים עם גור לגמרי, שחברה כזו שיש לה מגבלות ערכיות מסוימות, אומרת : עם זה אני רוצה לחיות, וזה הטעם המיוחד בחיי המיוחדים . זה לא פועל על פי הקלאסיקה של חוקי הכלכלה הפשוטים בגלל המגבלות המסוימות הערכיות שאני מוכן לשלם עבורן במונחי רמת חיים . אבל אני בכל זאת מתקיים בכבוד . יש לכך בהחלט משמעות בחברה הסובבת . מגבלות המשמרות ייחוד אפרט מה הן המגבלות : מגבלה אחת, שצריך לעבוד בעיקרו של עניין בעבודה עצמית, עם כל הנטל הכלכלי המסוים שיש בזה . איני רוצה להאריך ולהסביר מדוע, אסתפק בכך שאני חושב שאחרת זה מוליך להתפרקות . זו מגבלה שאנחנו לוקחים על עצמנו, בצורת חיים מסוימת למרות המחיר הכלכלי שלה . אני מתווכח לפעמים אם יש לזה מחיר כלכלי, מפני שאני יודע את האלטרנטיבות, אני יודע שבחוקים המקובלים יש לז...
אל הספר