90 פגישה שלישית יש דבר אחד שמבחינה זאת חשוב לזכור, ששתי התנועות הקיבוציות שהכי האמינו בפוליטיקה, האמינו בה כזירה שבה יכול להיוולד העולם החדש . אבל צריך להגיד שבין חבר הקבוצות לבין שתי התנועות האחרות גם הבדיל דבר אחד מאוד ממשי והוא, שחבר הקבוצות, ברובו, היה מורכב מאנשים שכבר התיישבו, בעוד שתקופה מאוד ארוכה, שתי התנועות האחרות היו בדרך להתיישבות . כלומר, היו מעורבות, גם פיזית, במושבות בהן חיכו 9 10 שנים לעלייה להתיישבות . לכן הן היו מעורבות בחיים הפוליטים הממשיים, בתוך הערים ובתוך המושבות . בסוף שנות ה ,30 כשחציונות הפכה לפתרון יחיד, איבדה התנועה הקיבוצית את העתודה שלה . עם השואה, איבדה התנועה הקיבוצית את רוב רובם של ממשיכיה והעתודה החשובה שנותרה לה הייתה דווקא תנועת הנוער הישראלית וקצת תנועות נוער אחרות . אך תנועת הנוער הישראלית עברה בזמן מלחמת העצמאות את המשבר הכי גדול שלה . אנחנו מדברים על 8491 ,1949 התנועה הקיבוצית הייתה אז 70 ר מהאוכלוסייה בארץ, והיא הייתה עד לפני מלחמת העצמאות, עד קום המדינה, התא הפוליטי המגובש היחיד . הכי "מדינה בדרך" שהייתה . הייתה לה אפשרות לכפות על חבריה לעש...
אל הספר