ובמקביל קטנה המעורבות הישירה של כלל החברים בקבלת החלטות כלכליות שוטפות . 10 . החברים רוכשים השכלה ומתמקצעים במקומות עבודה קבועים, ותלותם ב"סידור העבודה" פוחתת . מתפתחת דיפרנציאציה תעסוקתית בין החברים ומתאפשרת יציאה של חברים מעטים לעבודה מחוץ לחצר המשק . וו . נכנסת עבודה שכירה, בעיקר למפעלי התעשייה . 12 . הקיבוץ נעשה בהדרגה חברה "רבדורית" . מתחזק מעמדה של המשפחה לעומת הקולקטיב ומתחיל מעבר ללינה משפחתית . מרכיבי צריכה מסוימים עוברים למסגרת של תקציב אישי . 13 . ההתפתחויות בתחום המשקי והחברתי מקבלות ביטוי גם בתכנון המרחבי . מופיעים אזורי תעשייה מובחנים וחלים שינויים בתפקודים הפנימיים של המתחם הקהילתי . יחידות הדיור המשפחתיות מורחבות ולעומת זאת בתי הילדים עוברים הסבה לשימושים אחרים, בין היתר גם לצורכי האוכלוסייה הקשישה . תנאי הסביבה החיצונית nnpn המדינה הובילה לתמורות מהותיות בממדי האוכלוסייה, הרכבה ופריסתה המרחבית, במבנה המשק ובסדרי השלטון והמינהל בישראל . אוכלוסיית המדינה גדלה פי שלושה תוך ארבע שנים ) 8491 1952 ( ופי שישה עד ראשית שנות השמונים . הגידול המהיר והצורך לקלוט את מאות אלפי ...
אל הספר