הקיבוץ בין עבר לעתיד

רשם האגודות השיתופיות שהוא הממונה מטעם המדינה על כל התאגידים השיתופיים . מלבד זאת נדרשת גם הסכמתן של התנועה שאליה שייך הקיבוץ ושל "ניר שיתופי", המאגדת בתוכה את כל היישובים השיתופיים הקשורים להסתדרות הכללית . יתרה מכך, בתקנון הקיבוץ מצוי פרק הקרוי "יסודות הקיבוץ", ובו שני סעיפים ) 3 ו­ 4 ( המגדירים את הקיבוץ כתאגיד ייחודי על­פי המאפיינים המופיעים בתקנות האגודות השיתופיות . סעיפים אלה מעניקים לתאגיד את הזהות המשפטית הייחודית המוכרת בחוק כ"קיבוץ", והם אינם ניתנים לשינוי על­ידי האספה הכללית של החברים כל עוד התאגיד מסווג על­ידי רשם האגודות השיתופיות כקיבוץ . הסמכות החוקית להחליט על סיווגה של אגודה שיתופית נתונה באופן מוחלט בידי הרשם . לכן קבלת החלטה על שינוי סעיפי יסוד אלה ואישורה על­ידי הרשם, כמוה כהחלטה על הסבת התאגיד הקיבוצי לתאגיד מסוג אחר, או על פירוקו . הקשיחות האופיינית למסגרות חוקיות, יחד עם מעטפות התמיכה הממלכתית והתנועתית שחצצו בין הקיבוץ למערכות השוק ולחברה הסובבת, בלמו במהלך השנים את הלחצים החיצוניים והפנימיים לשינוי במבנה הקיבוץ ובכללי פעולתו, והאטו את קצב ההסתגלות וההתאמה שלו ...  אל הספר