216 ענבל שרביט זמיר הגורם המטפל ולעיתים אף להיות מועדות לפוסט-טראומה בתוך יחסים טיפוליים שונים, הן בתקופת הילדות והן בהיותן נשים בוגרות . במרבית הראיונות תיארו הנשים שלאורך ילדותן סבלו 232 ממחלות כרוניות חוזרות ונשנות . המונח " Childhood Adversity " מתייחס למצב מתמשך של סטרס המשפיע על בריאות הילד ואף נמשך לאורך חייו אם אינו מטופל . בהקשר הנוכחי, לבנות יש נטייה נרכשת לְרַצּוֹת ולא לבלוט, ונטייה זו מקבלת משנה תוקף בהקשר של בנות לאימהות פוגעות אשר נראות, מתפקדות ופועלות באופן נורמטיבי כלפי חוץ . בהתייחסותן לחוויית הטיפול הנפשי שחוו, חלק מהמרואיינות תיארו חוויה משמעותית ומיטיבה שפתחה את הצוהר לחשוב ולעבד את הטראומה, אולם חלקן סיפרו על תחושה של חוסר הבנה מצד הדמויות המטפלות ביחס לחומרת הנזק ולעוצמת השבר העצמי . הן סיפרו על מטפלים שעודדו אותן לסלוח לאימותיהן ולתקן את היחסים עימן, היות שמדובר ב"אימא", מבלי להבין את היקפה של הפגיעה ומשמעויותיה ומבלי שבמקביל בוטאה הכרה וחרטה מצד האם . חלקן אף הקבילו את עומק השבר הפנימי, הזרות והכאב שהן נושאות בקרבן כתוצאה מחוויית חייהן עם אימותיהן לתחושות הנחוו...
אל הספר