של אהבה . זה מה שאנחנו עושים . והיום אני ממשיכה את המסורת גם עם חברי ומשפחתי ( בני המזל, חחח ) . "את באמת שלחת לה את זה ? " הוא שב ושאל . "כן, באמת", עניתי בביטחון, אבל כעת כבר התחלתי לפקפק בהחלטה שלי . "את יודעת שאופרה ראיינה לא מזמן את אדל, והעבירה שידור חי מהמופע שלה, נכון ? " אוקיי, היה משהו בדבריו, אבל אני סירבתי להיכנע . "אם אופרה ואני רוצות לבנות חברות אותנטית, אני חייבת להראות לה את האני האמיתי שלי", ציינתי . ופאולו ענה לי, בלי למצמץ, "כן, אבל . . . כל כך מהר ? " דיברנו קודם על השקר המוכר של ניסיון לרצות אחרים כדי להרגיש שאנחנו ראויות . של פעולה מתוך הצורך להיות רק מי ומה שאחרים היו מצפים מאיתנו להיות . אבל יש לשקר הזה תת ‑ סעיף נוסף שחשוב לדון בו, וזה הפחד שאם נהיה אנחנו, אם נביא לשולחן את האני הייחודי, המוזר והאותנטי שלנו, אולי לא יאהבו אותנו . זה פחד אנושי מאוד, החשש הזה שאחרים לא יאהבו אותנו אם נחשוף את מי שאנחנו באמת . אם את חוששת שחברים, בני זוג, עמיתים, משפחה או אפילו ילדייך יאהבו אותך פחות אם יכירו אותך באמת, דעי שאת ממש לא לבד . רוב המחקרים מראים שנטיות התנהגות לא אותנ...
אל הספר