אי-היאחזות 209 למרות הפיצוץ ביחסים עם סילאס, עדיין היה לי בתכנון בילוי לילי משלי אצל הקולנוען הגרמני . קיוויתי שאוכל לרכוב על גל המשיכה הזה לפחות עד סוף השבוע . אבל באותו לילה קרה מה שקורה בדרך כלל : הרגשתי שהמשיכה שלי מתפוגגת כמעט מיד אחרי ששכבנו . ראיתי בפאתי מוחי את אדם מגחך על משהו שהיה נראה לו "עלוב", והמשיכה שלי אבדה כבמטה קסם . הוא אפילו לא יכול לזיין אותך כמו שצריך, חרץ אדם בראשי כשהקולנוען גמר מוקדם מכפי שהתכוון . אל תדאגי, אני אתן לך את מה שאת צריכה אחר כך . כשאגמור לטפל בליאה . התעוררתי מוקדם, השארתי את הקולנוען שקוע בשינה ויצאתי ברגל לחוף מָליבּוּ . אדם וליאה בילו את הלילה יחד ועמדו לעשות זאת שוב גם הלילה . הרגשתי מבוקעת לרווחה, כמו אחרי שעות של מדיטציה ; התחושה הנוקבת והעזה במיוחד שמתלווה ליגון . בדיוק כשחשבתי שסיימתי להתאבל על כל ביטויי האובדן הקטנים, על כל הדרכים שבהן כבר לא הרגשתי מיוחדת, הופיעו רבדים חדשים של כאב שהיה עלי להתבונן בהם, היקשרויות חדשות שהיה עלי להרפות מהן . לא הפסקתי לחשוב על התיאור של אדם בדבר הרגשתו כשהוא ראה אותי עם גברים אחרים : "פעור לרווחה, קרוע לג...
אל הספר