מירנדה, צלילה, פיצוץ 123 אפילו לא היתה צריכה להיראות . אם עלמה יכולה לקבל סכום כזה וגם לרוקן את המעיים על הבוקר, למה לא ? נו, גם את זה יכולתי להבין באותה קלות . העניין הוא לא החרבון, אלא הרצון להימנע ממעשים רעים . אותו אינסטינקט, למרבה האירוניה, שהביא כנראה את מירנדה לעיסוקה כמלכת סאדו . כמכורה לשעבר להרואין ולאופיואידים שהצליחה להיגמל מזמן, הרצון הזה גם הניע אותה ללמוד לתואר שני בעבודה סוציאלית . מבחינת מירנדה, השאלה החשובה ביותר היתה אם היא עוזרת לאנשים . השתהיתי רגע למחשבה ולבסוף שאלתי את מה שהיה ללא ספק השאלה החשובה ביותר : " . . . ואם לא יצא לך בדיוק באותו רגע ? " "אני יודעת איך לתכנן את זה ככה שיצא", היא אמרה בקריצה, מלאת גינונים של גבירה כהרגלה . "את מתכוונת לקפה, או —" "איכס, די ! אני לא רוצה לשמוע על זה יותר ! " גנח מו ומשך את כובע הגרב שלו כך שיכסה את כל פניו . חייכנו אליו, כמו שמחייכים אל ילד שלא יכול לשאת את המראה של הוריו מתנשקים . "אתה כל כך תמים", אמרה אחת מאיתנו . אהבנו לרדת עליו יחד, כמו חבורת בנות בבית ספר . "אני לא תמים", הוא שרבב שפתיים בעלבון מעושה, מצטרף לבדיחה . ...
אל הספר