גבר אמיתי, מה שזה לא אומר 33 "כן . שנים ניסיתי להפסיק לכסוס אותן, אבל לא הצלחתי . ולפני כמה ימים קלטתי שהפסקתי . לא יודע למה" . הוא משך בכתפיו, הרכיב שוב את משקפי הקריאה דקי המסגרת, וחזר לספר שלו . נימת קולו נשמעה כאילו הוא מעדכן אותי במזג האוויר, אבל מבחינתי זה היה שבח עילאי : הלא-מודע שלו אמר לו שהוא מצא אותי . אמנם ודאות שכזאת לא היתה בטבע שלי, אבל באופן לא ברור קיבלתי את ההרגשה שמצב העניינים בינינו . . . מדהים בטירוף ? בדרך כלל כבר הייתי מגלה בשלב הזה היכן טמון הפגם הקטלני . תחושת הבטן שלי כבר היתה אומרת לי שהוא לא מספיק חביב, לא מספיק סקסי, לא מספיק חכם או מוכשר באיזושהי צורה, קלושה אך חסרת תקנה . חיפשתי את הפגם הזה, במאמצים רבים, אך לא הצלחתי לשים עליו את האצבע . כלומר, חוץ מהיותו א-מונוגמי — עובדה שניסיתי לדחוק ממחשבותי ברגע שהיא צצה . אתמודד עם זה מאוחר יותר, ואולי בכלל יתברר שזה דבר טוב . זאת אומרת, איך אני יכולה לדעת מה ארגיש בעתיד ? הרי רק לפני כמה שבועות גרתי עם שותפים שהקפידו על הניקיון עוד פחות ממני, אכלתי פופקורן לארוחת ערב ויצאתי עם מישהו שפחדתי לשבת על הספה שלו . ועכשי...
אל הספר