14 פתוחה "גם לגברים מגיע לקבל פרחים, אתה יודע", אמרתי כאילו הרעיון לא עלה בדעתי רק לפני שעה . "טוב, תודה, אני לא חושב שזה קרה אי-פעם" . החיוך של אדם היה מעוקל מעט כלפי מטה, משועשע בצורה עקומה . שאבתי סיפוק מכך שהצלחתי לסחוט ממנו חיוך . "אני חושב שיש לי פה אגרטל איפשהו . . . " הבחנתי בשרירי הגב שלו, מבעד לחולצת הטריקו הלבנה הפשוטה, בזמן שהוא חיפש ושלף הוכחה נוספת לחייו המתורבתים . מוזיקת ג'ז התנגנה ברקע, ואני טפחתי ברגלי העטויות גרביונים על רצפת העץ המצוחצחת שלו כשהוא קִרמל בצל . התפעלתי מכותרים באנגלית ובגרמנית בעודי שולפת ספרים מספרייתו ומחזירה אותם למקומם, כמו הכלאה בין פעוט לאנתרופולוג . שמתי לב לאוסף הנרחב של ספרי פיליפ רות — מורה התשוקה חבוק בין Letting Go ( להרפות ) ובין The Prague Orgy ( האורגייה בפראג ) — לחיבה הניכרת לאפּדייק, ליונג, ללאקאן, להיידגר, לייטס, לפרויד ול . . . אדית וורטון ? לפחות קראתי את כל הספרים של דיאז ולָהירי . זמן קצר לפני כן נפרדתי מדן, בחור שלא היו לו וילונות או יותר מעשרה ספרים — שלא לדבר על אגרטל נקי . יש התקדמות . אדם ואני עמדנו יחד, בדממה נינוחה אך טעו...
אל הספר