פרק 14. איך למות כמו מונטיין

243׀ סוקרטס אקספרס אני שוקע במחשבה הזאת, מתרגל אליה, מתחיל להרגיש איתה בנוח, כשלפתע קוטע את מחשבותי שטף נוסף של נוסעים שממלאים את הרכבת . אני אוסף את חפצַי, ספרים של איש זקן ועטים של איש זקן, ושוב יוצא לחפש בית חדש .  דמיינו בריכת שחייה ענקית, כזאת שיש בה מקום לשבעה מיליארד בני אדם . איש לא ראה אותה מעולם, אך קיומה אינו מוטל בספק . מתישהו כל אחד מושלך לבריכה . הרוב מושלכים בזקנתם, אך יש מי שמוטלים לתוכה בגיל העמידה, ומיעוט קטן — כבר בגיל צעיר . המועד לא ידוע, אבל אף אחד לא חומק מהשלכה לבריכה . איש מעולם גם לא יצא ממנה . בהינתן כל העובדות האלה, אפשר לשער ששוררת בציבור התעניינות רבה בבריכה הזאת . שאלות . מה עומקה ? האם המים חמים או קרים ? איך אפשר להתכונן לקראת ההטלה לבריכה ? האם הנפילה לתוכה היא דבר שיש לפחד מפניו ? אך לאמיתו של דבר, נדיר שאנשים דנים בבריכה הזאת, וכאשר הם מדברים עליה, הם עושים זאת בעקיפין . יש מי שאפילו לא מעלים על דל שפתיהם את המילים "בריכת שחייה" . הם אומרים "גוף המים" או אפילו ה"אתה-יודע-מה" . מורים לא משוחחים על הבריכה עם תלמידיהם . הורים ( למעט כמה חריגים ) לא מ...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ