011׀ סוקרטס אקספרס הרכבת ורגישותו של המוח שלי גורמות יחד לכך שאני שומע את השריקה כאילו גובהה משתנה . תפיסת המציאות שלי לא מדויקת . אולי כל החיים הם כאלה ? אולי העולם כולו הוא אשליה ? לפני בערך 2,400 שנה שאל אפלטון בדיוק שאלה כזאת . ב"משל המערה" הוא מבקש מאיתנו לדמיין אסירים הכבולים בשלשלאות בתוך מערה, מול קיר אבן . הם נמצאים במערה מיום לידתם ואינם יכולים לזוז, ולכן אינם יכולים לראות זה את זה או אפילו את עצמם . הם יכולים לראות רק את הצללים המוטלים על הקיר . הם לא יודעים שהם רואים צללים . הצללים הם המציאות היחידה שהם מכירים . הפילוסופיה, לדעת אפלטון, מאפשרת לנו להימלט מעולם הצללים ולגלות את מקורם : האור . לא תמיד אנחנו רואים אותו . לפעמים אנחנו שומעים אותו . אני מתעורר לשקט בלתי צפוי . עייף מהנסיעה הארוכה ברכבת ומתפתה להישאר מתחת לשמיכה, כמו מרקוס . איכשהו אני אוזר מספיק כוח רצון, יוצא מהמיטה והולך לאכול ארוחת בוקר . אחר כך אני יוצא לטייל ברגל, כמו רוסו, תוך תשומת לב לכל צעד . אבל אני מגלה שרחובותיה של פרנקפורט ריקים ביום זה של אמצע השבוע . אני נסוג אפוא בחזרה למלון ושואל שאלות, כמו ...
אל הספר