143 המצאה מחדש לחימה גבוה . זו הנטייה שאינדרה נויי הביעה בספר הזיכרונות שלה . היא רצתה "ליצור מצב שבו פפסיקו תצליח עוד עשרות רבות של שנים" . היא היתה מודעת היטב לכך שפיתוח הצעות למזון בריא יותר תוך כדי הבטחת המשך התוצאות הטובות למותגים המסורתיים עלול להיות קשה . והיא ידעה שתספוג ביקורת רבה על כך מצד וול סטריט . אך היא מצאה עוד ועוד דרכים לקדם את המשימה, ולקראת סיום שנתה ה- 12 בתפקיד היוו הקטגוריות של המזון הבריא 50 אחוזים ממותגי החברה, ותרמו רבות לרווחיות שלה . רץ מרתון אחר, דייוויד נובאק, מצא בהשתלטות על חברת יאם שזה מקרוב הוקמה הזדמנות מטלטלת, משום שכפי שהוא סיפר לנו, "עמדנו להקים את שושלת יאם ! " הוא הדגיש, "שושלת שיוצרת צמיחה מתמשכת, שנה אחר שנה", עם יעד צמיחה של עשרה אחוזים לפחות בהכנסות למניה מדי שנה . בהנהגתו הגיעה החברה ליעד הזה 13 שנה ברציפות . כאשר דייב קוט קיבל לידיו את האניוול, הוא ידע שהכנסת החברה לתלם תחייב שנים מפרכות רבות של שיפור התהליכים ושינוי התרבות של החברה, ונהנה מן האתגר "להקים מוסד לטווח הארוך" . מנכ"לים אחרים נוהגים כמו רצים למרחקים קצרים : הם מעדיפים מרוצים קצ...
אל הספר