החברה ההולנדית הביאה כמה בקבוקי יין, אז היה לנו מה לשתות . עשינו מופע שיכורים היתולי עם הידיים בשרוולי הסוודרים של אחרים . צחקנו כמו ילדים כי היינו ילדים . בשעת ערב מוקדמת מארי ואני אמרנו צ'או לחברים והלכנו יותר מקילומטר לתחנת האוטובוס, שתויות ורועדות . חיכינו וחיכינו לאוטובוס שהיה צריך להגיע מזמן ושאפנו חום מדומיין מהסיגריה של מארי . ברגע שהתחלנו לחשוב מה לעשות עצרה בשקט מרצדס כהה . החלון האטום של מושב הנוסע ירד בתנועה חלקה וחשף פרצוף נאה . "נראה לי שקר לכן", הוא חייך . "לאן ? " היה לו מבטא כבד, לא איטלקי . שיער שחור גלי, עור שזוף ושיניים לבנות מבריקות . "אנחנו מחכות לאוטובוס לתחנת הרכבת" . הגבר הנאה אמר משהו למי שהיה איתו ואז חייך אלינו שוב . "זה בדרך שלנו" . כשיצא לפתוח את הדלת האחורית הוא קד קידה אבירית . "בואו" . מארי ואני הבטנו זו בזו - ומשכנו כתפיים . הגברים יפלרטטו איתנו, אבל מארי יודעת לנער גישושים במבט . התחנה היתה במרחק עשר דקות בלבד, האוטובוס אולי אפילו לא בדרך, והיה קר כל כך . נכנסנו . הנהג הנהן לנו, אבל לא נראָה שהוא מבין איטלקית . הוא חבש משקפי שמש והתמקד בכביש . הגבר הנ...
אל הספר