פרק ½2. דרך ההתנגדות המינימלית

יותר ממיליארד דולר בשנה על תוכניות חינוך לתזונה בבתי הספר . אוניברסיטת מקמסטר סקרה לאחרונה 57 תוכניות כאלה והוכיחה של ‑ 53 מהן לא היתה שום השפעה שהיא - והתוצאות של ארבע התוכניות המצטיינות מביניהן היו דלות עד כדי כך שכמעט אין 3 טעם להזכיר אותן" . אז מה קורה כאן ? מסר כמו " 5 ביום" הוא בהחלט קליט ופשוט . מבחינה זאת הוא ידידותי לתנינים . ולפי אמות המידה שקבע מסע הפרסום, הוא אכן הגביר את המודעות בציבור . בזמנו היללו ושיבחו אותו, כי נראה שהוא משנה את דעתם של אנשים, עניין קשה ביותר ונדיר עד מאוד . אבל הם כיוונו למטרה הלא נכונה אם רצו לשנות התנהגות . התנינים מהירים, נכון, אבל הם גם עצלנים, וזה סוד היעילות שלהם . אם לא פוגעים בסף הקלוּת של תנין, הרעיון המוצלח נוחת מחוץ לאזור הנגיסה . בפרספקטיבה הזאת אפשר לראות שמסע הפרסום של " 5 ביום" נדון לכישלון מלכתחילה . הוא ציפה מאנשים לזכור את המסר ברגעים שבהם הם רעבים, לא מרוכזים או ממהרים . הוא ציפה מהם לעמוד שוב ושוב בפיתוי במצבים שבהם הרעב מחליש את כושר החשיבה של השופט . הוא יצא מתוך הנחה שהם יכולים לשבור הרגלים מבוססים כשרק יבינו שכדאי להם לעשות זאת...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ