רניה ואני

41׀ רניה שפיגל שאותם היינו שולחים לפעמים למשפחה בעיר . בתמורה קיבלנו מהם סוכריות . היו לנו תרנגולות, חזירים, אווזים, פרות וסוסים . לפעמים היו שוחטים חזיר ומעבדים את בשרו לנקניקים מעושנים . כאשר גדלתי מעט, הייתי יוצאת עם אחותי ליער ללקט תות שדה, ולפעמים אבא היה לוקח אותי כדי להראות לי כיצד עובדים בשדה . אבא מכר סלק סוכר לתעשיית הסוכר . אנשים הגיעו מהעיר לקנות את הסלקים . אמא היתה משוחחת איתם, עוזרת לאבא במשא ומתן, ולפעמים גם רכבה על הסוס . היא אהבה להלביש אותנו בתלבושות עממיות שונות, וכך לבושות, היינו נוסעות לטקסי הקציר בזלשצ'יקי ( Zaleszczyki ) , למשל, היכן ששרנו * שירים והתקבלנו על ידי ראש העיר . אינני זוכרת סכסוכים בין אבא לאמא, אבל נראה שנישואיהם לא היו מוצלחים, משום שאמי עזבה את אבי . הנושא מעולם לא עלה בשיחה, אך לבסוף אמא החליטה להתגרש . היא הביאה אותי ואת רניה אל הוריה בפשמישל ( Przemyśl ) , ואבא נשאר באחוזה . בפשמישל התגוררנו ברחוב סְלוֹבצקיֶגו ( Słowackiego ) 9 . זה היה אחד הרחובות הראשיים בעיר . סמוך לרחוב היה בית העלמין, לכן לא אחת עברו מתחת לחלונותינו לוויות . אך גם תהלוכות ...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ