מיכאל פרידמן | נדב ג' שלף 318 להלן, התפתחות זו מרמזת שייתכן שהציונים הדתיים המתונים כבר אינם "הרוב השקט" בתנועה ( 2019 Sheleg, ) . פרק זה מעגן את חקירת התנהגות ההצבעה של הציונים הדתיים בין 2019 ל – 2022 הן בספרות על מפלגות ימין רדיקלי והן בספרות על תנועות חברתיות . שילוב זה ממסגר את המפלגות הציוניות הדתיות כשייכות לאותה משפחת מפלגות ( רדיקלית – ימנית ) , אך בו זמנית מורכבת מאגפים מתונים ורדיקליים . בחלקים הבאים מתוארת החלוקה העיקרית בין האגפים וההשלכות ארוכות הטווח של הפוליטיקה קצרת הטווח שאפיינה את ניסיונותיהם להימנע מהשארת מספר גדול של קולות מתחת לאחוז החסימה . מבחינה אמפירית מתמקד הפרק בשלוש מערכות הבחירות — אפריל ,2019 2021 ו – 2022 — שבהן התמודדו הזרמים הקיצוניים והמתונים של הציונות הדתית במפלגות שונות והורחבו גבולות הקשת הפוליטית הלגיטימית בשיח ובמערכת האלקטורלית של המגזר . בהתבסס על סקרי מחקר הבחירות הישראלי ( Israel National Election Studies — INES ) מראה הפרק שההקצנה האידאולוגית שנראתה בקרב מנהיגי הציונות הדתית, מאפיינת את הבוחרים המגדירים את עצמם דתיים ואת מצביעי מפלגות מחנה ...
אל הספר