מ־44 ל־4

עופר קניג | גדעון רהט 244 שיעור השחיקה שעברה מפלגת העבודה גבוה במיוחד ודומה רק לזה של מפלגת העבודה ההולנדית ( 2023 Keman, ) והסוציאליסטים ביוון ( Nikolakakis, 2019 ) . פרק זה יתאר את דעיכת התמיכה האלקטורלית במפלגת העבודה מאז בחירות 1992 באמצעות ניתוח השינוי בשיעורי התמיכה בה בקבוצות מצביעים שונות . חוקרים, פעילים ואנשי הגות ניתחו את הסיבות להיחלשותה של מפלגת העבודה מתוך התייחסות לעבר הרחוק יותר ( ראו למשל : יזהר, 2014 ; גרינפילד, 2017 ; שם – אור, 2019 ; 2018 Wharton, ) , שכן היא החלה להיחלש עוד לפני 1992 . די אם נזכור כי בבחירות 1969 — הראשונות לאחר הקמתה של המפלגה על ידי איחוד בין מפא"י לאחדות העבודה – פועלי ציון ורפ"י — היא זכתה ב – 56 מושבים ( במסגרת רשימת "המערך" ) ; וכי בשנת 1981 זכה המערך ביותר מושבים מב – 1992 ובשנת 1984 במספר זהה ( ,47 ,44 44 בהתאמה ) . איננו מקלים ראש בהסתכלות אל העבר הרחוק יותר, אולם בחרנו בבחירות 1992 משום שהן מסמנות נקודת מפנה בפוליטיקה הישראלית ( לדיון ראו קניג ורהט, 2023 ) . כמו שנראה, שחיקת התמיכה במפלגת העבודה הייתה תהליך הדרגתי ומתמשך, שניתן לחלקו לשלו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר