אביטל פרידמן | גדעון רהט 210 בישראל, בהשוואה למדינות אחרות, תהליך זה היה עמוק ומקיף במיוחד והתחולל בכל הזירות — המוסדית, התקשורתית וההתנהגותית ( רהט, 2019 ; רהט 2022 ; 2018 Rahat and Kenig, ) . אם המחקר אכן רגיש להתפתחויות מרכזיות בפוליטיקה, ניתן יהיה לזהות בו פרסונליזציה — מעבר ממיקוד במפלגות למיקוד בפוליטיקאים . אם המחקר שמרני ודבק בפרדיגמה קבועה, במקרה זה הפרדיגמה המפלגתית, לא נזהה פרסונליזציה, אלא דבקות במיקוד במפלגות . נבהיר כי איננו מחפשים מחקרים על פוליטיקה אישית ופרסונליזציה, אלא סימנים לכך שהמחקר בכללו — אפילו עוד לפני שזוהתה ונחקרה התופעה ונקראה בשמה — הלך והתמקד יותר ויותר בפוליטיקאים ופחות ופחות במפלגות . כדי לבחון את ביטויי הפרסונליזציה במחקר ניתחנו מחקרים שפורסמו כחלק מסדרת ספרי "הבחירות בישראל" . 1 הספר הראשון בסדרה זו, מיסודו של אשר אריאן, יצא לאחר בחירות ,1969 ומאז פורסמו 16 ספרים, אחד לאחר כל מערכת בחירות, למעט ארבע מערכות הבחירות בשנים 2019 - ,2021 שכונסו בספר אחד . ספרי הבחירות הם ספרים ערוכים שכוללים מאמרים של חוקרים וחוקרות מתחומי ידע ומחקר מגוונים : מדע המדינה, ס...
אל הספר