שער חמישי: שבת קודש

138 במילים, הכלי המרכזי של תודעת האדם . תוספת כוס היין לאמירת 127 מילות הקידוש נועדה להקנות את הנופך הטקסי למאורע, אבל קידוש הזמן עצמו נעשה בעיקרו מתוקף המילים האנושיות, המכריזות על השבת ומעידות עליה . גם לדעת חז״ל, מה שמקדש את השבת אינו הריטואל הטקסי עם היין והברכה, אלא תודעת השבת המובעת במילים . ר׳ עקיבא איגר, מגדולי הפוסקים במזרח אירופה במאה התשע-עשרה, כתב שגם אמירת ׳שבת שלום׳ בלא 128 יין ובלא ברכה נחשבת קידוש לכל דבר . היציאה מהזמן המקודש מצוינת אף היא בטקס מילולי : הבדלה . גם במקרה זה הקנו לטקס חשיבות באמצעות כוס הברכה על היין, ואף כאן דווקא הדיבור האנושי הוא שמצהיר על מצב התודעה החדש . האמירה ׳שבוע טוב׳, היא הגורם הפעיל והעיקרי של ההבדלה . נוסיף כי לפי הרמב״ם, מצוות ההבדלה היא חלק בלתי נפרד מפעולת 129 לדעתו, אם אין מסמנים את פתח היציאה הקידוש של זמן השבת . של השבת בהבדלה, גם הקידוש שנעשה בכניסה לשבת נמצא חסר . תיחום הזמן משני העברים הוא שנותן משמעות ומאפשר קדושה . דוגמה מעניינת מצויה בסוגיה תלמודית העוסקת באדם ש״היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת״ ( בבלי, שבת סט ע״ב ) . איך ישבו...  אל הספר
ידיעות אחרונות