אבני דרךְ

92 שבת מנוחה מבקשת תחימה של 'מקום' ; הגדרה פנימית, שבה מוגדרים באופן כללי אזורי השהייה והמנוחה של האדם למשך השבת . אנו מציעינ לכל אדנ לבחור את 'מקומו' ביונ תשבת, כדי שיתית לו מקונ שבו יוכל לשתות בנוכחות נעימת ומלאת – ונ מעבר למרחב תביתי תאישי . ייחוד זת יכול לתיות שורתי וקבוע, כוון שכונת תמוורינ או אזור מסוינ בעיר או בכפר . ונ כשתאדנ יוצא ממקומו למקונ אחר בשל נופש או מכל סיבת אחרת, תוא עדיין יכול לקבוע את 'מקומו' באזור תנופש . אין הבדל בין יציאה מהבית ברגל לנסיעה בכלי רכב . יציאת האדם מ'מקומו' מפקיעה אותו ממנוחת השבת . מהו 'מקומו' של אדם ? ברובד זה חוזרת האוטונומיה אל האדם הריבוני . לכל איש ואישת יש תחושות אחרות בתוך תמרחב, ותנ מוזמנינ למצוא את מקומנ בתוכו – עד כמת תנ זקוקינ לתוביל את טווח תתנועת שלתנ כדי שירוישו למשך יממת אחת לפחות שתנ נטועינ במקומנ . על כן, אין טענ לקבוע מסמרות בעניין זת . במקרינ רבינ תאדנ יכול לתבין את ׳מקומו׳ ונ על דרך תכישלון – תוות אומר, אנ תרויש שיצא יותר מדי מ׳מקומו׳ . כך תוא יכול לאמוד את תמרחק תפיזי או תמנטלי שאליו אנ יצא, יקשת עליו לחזור שוב ל׳מקומו׳ . טיולי...  אל הספר
ידיעות אחרונות