פרק שמיני: “צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה“ — איזון ובקרה בין רשויות השלטון במסורת היהודית, בפילוסופיה הפוליטית ובמדינת ישראל

180 עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּז וֹ ן “וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ“ — רשויות השלטון במסורת היהודית המסורת היהודית רב-שכבתית ורב-גונית, ואי-אפשר להתייחס אליה כאל חוקה מוגדרת ומתוחמת, ואף לא כאל שיטה מדינית סדורה וערוכה . למרות זאת, ישנן תופעות החוזרות על עצמן בניסוחים ובהקשרים שונים שאפשר לראות בהן ייצוג של עמדה יהודית רווחת ומרכזית . לענייננו, בחינה מעמיקה של תפיסת המנהיגות הפוליטית היהודית מעלה שלעולם אינה נתונה בידי אדם אחד או רשות אחת, אלא היא מפוצלת, מבוזרת, ולעיתים 2 נעמוד על המבנה המיוחדגם ממוקמת, במכוון, בלב המתחים הפנימיים . הזה וננסה להבין את משמעותו וחשיבותו . מ לך וכ ה ן חלוקת הסמכות הראשונה מתחילה בסיפור משה ואהרן . משה אינו מסכים ללכת לבד לפרעה לדרוש את שחרור עם ישראל, וגם חושש שבני ישראל לא יישמעו לו . האל מגייס לעזרתו את אהרן : “וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים“ ( שמות ד, טז ) , ובהמשך : “רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ“ ( שמות ז, א ) . ואולם, מה שמתחיל כמענה לבעיה אישית, אנוש...  אל הספר
כרמל