פרק שישי: חזון חדש ליחסי דת ומדינה בישראל

ח ז ו ן ח ד ש ל י ח ס י ד ת ו מ ד י נ ה ב י ש ר א ל 137 למוסלמים קובעים בתי הדין השרעיים ) מהו דין תורה ! מצב חדש זה יוצר אינספור התנגשויות . כך למשל, עולים רבים שבאו לארץ מכוח היותם יהודים על-פי חוק השבות נחשבים לא-יהודים על-פי כלליה של הרבנות ואינם יכולים להתחתן בארץ . הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה נבנה על שילוב בין שני אינטרסים שונים . מצד אחד, המנהיגות החילונית היהודית לא רצתה לעסוק בנושאים הקשורים למסורת היהודית, והעדיפה להשאיר את הטיפול בעניינים אלו לדתיים “המקצועיים“ — אם מתוך הזדהות ואמון ואם מתוך מחשבה שכך תישמר האחדות הפוליטית וגם יינתן מענה לצורך של יהודים רבים בשירותי דת . מנגד, מנהיגי הציבור החרדי והדתי שמחו גם הם על הסידור הזה, לא רק בגלל הנגישות למשאבים ציבוריים ניכרים ומשרות רבות, אלא משום שמכוח המדינה מתקבעת ההגמוניה האורתודוקסית על הגדרתה של היהדות בתחומים רבים . זו הייתה עסקה מועילה מבחינה פוליטית, היא אפשרה את יציבותן של קואליציות רבות במחיר שנחשב נמוך . למעשה, העסקה הזו מחזיקה מעמד שנים רבות יותר מכל עסקה חברתית אחרת בישראל . הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה נסדק משתי ס...  אל הספר