אורלית קולודני 0 ההנחיה שאין להחליף ביניהן : ״פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה, סתומה לא יעשנה 4 בשלב מאוחר יותר, בסביבות המאה השמינית, נזכרה במסכת סופרים דעה פתוחה״ . 5 הפוכה לזו המופיעה בירושלמי ובה נמסר שפתוחה מראשה היא דווקא פרשה פתוחה . בתקופת בעלי המסורה הטברנית ועד סופה, במסגרת הערות המסורה הטברנית, לא נמצא עיסוק שיטתי בפרשיות . בכל הנוגע למספר הפרשיות, מקומן וצורתן קיימת התעלמות והדברים לא נקבעו כמחייבים את הסופרים . לשיטתו של מנחם כהן, כוונתן של האזהרות הנזכרות במדרש ובתלמוד אינה אלא למנוע רשלנותם של סופרים בהעתקת הפרשיות הפתוחות והסתומות הננחלות במסורת מקומם . כתיבת הפרשיות הפתוחות והסתומות הייתה תלויה במנהגי סופרים ולא קיבלה גיבוש סופי ומחייב של 6 כהן סבר כי בעלי המסורה של טבריה לא ביקשו לקבוע את סמכותם על ״המסורה״ . שום גיבוש מגיבושי הפרשיות שהיו רווחים במסורות מקומיות של סופרים, ולפיכך לא ערכו רשימות ולא ניסחו הערות מסורה בנושא זה . נושא הפרשיות לא היה בעיניהם חלק מסימניו המובהקים של נוסח המסורה ועל כן לא ביקשו להטביע חותם 7 של סמכות בתחום הפרשיות כדרך שעשו בתחום הכתיב . יוסף עופ...
אל הספר