אורן גלבלום ״כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה״ – ניתוח ספרותי בשני מעגלי הקשר

אורן גלבלום 42 3 הקריאה הפשוטה של ״כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה״ כנראה מהיעדר חלופות מספקות . כפסוקית שמנית המזהה את האדם עם עץ השדה, או את עץ השדה עם האדם, נראית תמוהה . כמו כן, הקשיים העולים מפירוש ״כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה״ כשאלה רטורית אינם מכריעים . הריהם – ותשובתם בצידם : 4 ואולם רופא, 1 . הניקוד הטברני המצופה בה״א השאלה כאן איננו קמץ אלא סגול . שנדרש לעניין זה, כבר ציין את חוסר האחידות של ניקוד ה״א השאלה אצל הטברנים . 5 מעבר לכך, ה״א השאלה לפני אל״ף מנוקדת קמץ גם בבר׳ יט 9 ובבמ׳ טז 22 . 2 . הביטוי ״עץ השדה״ מתייחס בשאר מופעיו במקרא, וכן לפי הקשרו הניכר בקטענו, על בסיס זה טענה ואזנה שהגיונהּשל השאלה הרטורית אמור לחול לעצי פרי . גם על עצי סרק . האם עצי סרק, שלא כעצי פרי, כן עשויים ״לָבֹא מִפָּנֶיךָבַּמָּצוֹר״ ( דהיינו – להימלט אל העיר ) ? התשובה שלילית כמובן, אך לפי היגיון זה גם עצי סרק אינם אמורים להיכרת ! בכך נוצרת סתירה ביחס להיתֶר המפורש בדב׳ כ 20 . על כך יש להשיב : ואזנה צודקת לוגית, ואולם זהו קושי מדומה . בכנען, כבעולם העתיק בכלל, שימוש בעצי סרק לבנייה נחשב לפעולה ניטרלית מב...  אל הספר