בולמקצקו ואנק | 235 אני מלמד בחטיבת ביניים שמורכבת רק משתי שכבות, ז' ו-ח' . אחד האתגרים בהרכב הזה הוא הצורך של כיתה ח' להיות גדולים, להרגיש גדולים ולהוכיח את זה בכל הזדמנות אפשרית . הדרך הכי פשוטה להוכיח שהם גדולים היא על ידי הבהרה לכיתות ז' שהם קטנים, וזאת על ידי דיבור מעליב, התנהגות מזלזלת ואפילו מכות . הרבה מהמאמצים שלנו בבית הספר מופנים לניתוב הכוחות של כיתה ח' לכיוונים חיוביים . למשל : הם מארגנים מחנה לכיתה ז' — הוכחה ( חיובית ) לכך שהם גדולים . הם עושים קבלת פנים לכיתה ז' — הוכחה ( חיובית ) לכך שהם גדולים . הם אחראים על כל מיני פינות בבית הספר — שוב, הוכחה ( חיובית ) לכך שהם גדולים . וראה איזה פלא — זה עובד . הם מקבלים הוכחה שהם גדולים, וטוב להם עם זה . המכות נעלמו כמעט לגמרי מהשגרה שלנו, וכך גם היחס שהיה מזלזל והדיבור המתנשא . להבדיל, גם מורים נכנסים לכיתה כדי להרגיש גדולים ומשפיעים, כדי להרגיש שהם המנהלים של העסק פה . אבל כשהם לא מצליחים לעשות זאת בטוב — הם מרגישים צורך לגייס את הכוחנות שלהם כדי להישאר בקצה העליון של ההיררכיה ביניהם לבין התלמידים . אין פסול במוטיבציה של המורה ל...
אל הספר