פרק 8: צורכי התלמידים

דוכרק בולמקצקו | 227 כבר מגיל צעיר יש לי אמון בבני אדם . אני חושב שאפשר לומר שזה בזכות ההורים שלי . גדלתי בבית מאוד פתוח לכל אדם באשר הוא . גם בלי להודיע . לכל אדם הייתה זכות שיקשיבו לו, בלי לשפוט . ההורים שלי אף פעם לא התלוננו על המצב או על אנשים מסוימים . היה להם הרבה אמון במציאות ובבני אדם . לכן טבעי היה שאכנס להוראה מתוך אמונה בתלמידים ובטוב שלהם . מתחילת הדרך האמנתי ש- % 95 מהתלמידים רוצים להיות תלמידים טובים, היום זה אחרת . היום אני מאמין שלא מדובר ב- % 95 , אלא ב- 100 שלם ועגול . % 100 מהתלמידים רוצים להיות תלמידים טובים . פגשתי הרבה תלמידים, מכל מיני סוגים ומקומות בארץ, ולא פגשתי מעולם תלמיד שלא נכנס להגדרה "רוצה להיות תלמיד טוב" . מישהו מכיר תלמיד שבאמת לא רוצה להביא הביתה 100 בתעודה ? יש כאלה שוויתרו על זה והתייאשו, אבל האם הם לא היו שמחים לקבל את הציון הזה ? והאם יש תלמיד שלא רוצה שהמורים יאהבו אותו ? נכון, יש כאלה עם המון התנגדויות, אבל מה, הוא רוצה שישנאו אותו ? לא, גם הוא היה רוצה להיות אהוב ומוערך . והאם יש תלמיד שלא רוצה להרגיש חלק מהחברה ? נכון, יש כאלה שלא קל להם, הם ...  אל הספר
ידיעות אחרונות