לביקצ ילאי ולבקואכ טחקקו | 175 אם אני חושב שבתור מבוגר כבר 'עשיתי את שלי', אני כבר אדם שלם ואין לי עוד לאן להתפתח, אל לי לצפות שהתלמידים ישתנו . אנשים לומדים על ידי חיקוי ומודלינג, ואם הם רואים את המבוגר שמולם לא מוכן להשתנות, מה הם ילמדו ממנו ? מעבר לכך, זו מחשבה עצובה . באמת סיימתי להתפתח ? אז מה הטעם בשאר החיים שלי ? לכן נתחיל קודם כל בעצמנו . גם כי אין דרך טובה יותר, וגם כי זאת הדרך הכי נגישה לשנות מציאות . מול עצמי אני יכול לעשות ניסויים ותרגילים בלי להיות תלוי בשום גורם נוסף . ( זוכרים את דוד ויוני תופסים סוכריות בבית הכנסת ? ) * הצעד הראשון שנעשה בפרק הזה הוא ללמוד לומר לעצמנו 'לא' . ללמוד מחדש את המסוגלות לדחות סיפוקים, שדרשו ממני כילד ושכנראה במהלך השנים חיפשתי דרך להסיר אותה מעליי . איך עושים את זה ? פשוט מאוד, נקבע מטרות ויעדים ונעמוד בהם כמו שלמדנו . המיקוד פה הוא לומר לעצמי 'לא' בתחום מסוים . וגם כאן, אין עניין לקבוע יעד גדול מדי, אלא יעד אפשרי ואפילו קל בתור התחלה . למשל : לא לסוכר . להחליט עכשיו שאני לא אוכל סוכר במשך שלושה חודשים — מורכב מדי, קשה, ואולי בלתי אפשרי לחלקנ...
אל הספר