162 | סמרוו ללא רוחנוו כשאין אמון, ההורים כל הזמן מחפשים דרך להתערב, לשנות את ההחלטות שלך, לחלוק עליך, כי הם לא מאמינים שזה לטובת הילד שלהם . איך בונים אמון ? כמובן שלמפגש עם ההורים יש פוטנציאל גדול . בניית אמון ביני ובין ההורים תשפיע לאחר מכן גם על הילדים, אבל בפשטות, יותר נכון לבנות אמון עם הילדים עצמם . עם כל ילד . כאן, המקום של 'חוזק המילה' חשוב וקריטי . דווקא לא מהצד של המשמעת, אלא מהצד של לעמוד במילה שלי בעצמי, להתייחס למילה שלי כברזל, כצ'ק שיש לפרוע . מדובר בסך הכל במציאות שבה אני 'מתחייב' על משהו, ואז גם מקיים אותו . אבל העניין הוא שהמציאות מזמנת לנו סיטואציות רבות שבהן אנחנו נבחנים על כך, ולכן תשומת הלב שלנו פה היא חשובה מאוד . גם כאן הדרך היא קודם כל לשים לב, להימנע מהבטחות באופן כללי, חוץ מזמנים שבהם אני באמת רואה לנכון להבטיח ויודע שאוכל לקיים . * "המורה, אפשר שיעור חופשי ? " "אם תהיו טובים ניתן לכם כמה דקות בסוף" . לא טוב . מה הכוונה "אם תהיו טובים" ? מי קובע ? אני או התלמידים ? כשאני מבטיח משהו מעורפל שכזה, זה פתח לאי הבנות, ואי הבנות הן אחד האויבים הגדולים של בניית האמון...
אל הספר