מקלב ול טכיל | 151 נתחיל דווקא בתשומת הלב למילים המיותרות . לכל אחד יש איזה חבר שכשהוא מבטיח משהו, אנחנו לא מתייחסים אליו ברצינות . יש אפילו כאלה חברים שכשהם מבקשים ללוות מאיתנו קצת כסף אנחנו מוציאים את הכסף מהכיס וכבר נפרדים ממנו בליבנו . ויש כמובן חברים אחרים, כאלה שאפשר לסמוך עליהם, כל אחד ברמתו . באותה מידה בדיוק, גם הסובבים אותנו מקטלגים אותנו על הרצף הזה . איפה המקום שלך על הסקלה בעיני החברים שלך ? כדאי להיות מודעים לזה, כך גם נדע איפה אנחנו ברגע זה, וגם נוכל להרגיש את ההתקדמות שלנו . לא להתחייב הדבר הראשון שנבחר לעשות הוא להיזהר במילים . לשים לב כמה פעמים ביום אני 'מבטיח' איזה דבר . אנחנו שומעים פעמים רבות ילדים אומרים להוריהם "אבל הבטחת" . לא משנה כרגע איך ילדים מבינים הבטחה או התחייבות כלשהי, מה שמשנה הוא שאם אני ההורה — כדאי שאתחיל לומר לילדים דברים מפורשים . "אם נצליח" או "אם זה יסתדר" או "אני לא מבטיח, אבל אשתדל", ביטויים שמבהירים שאני לא מתחייב . לא רק מול ילדים זה חשוב . גם מול מבוגרים שסובבים אותנו, בבית, במשפחה, בעבודה ובכלל — לא מתחייבים יותר על כלום . אם יש חברים שרגי...
אל הספר