לקדוכ מכחט טבוח | 135 ואני שם רק כדי לכוון את השיח בין שניהם, ומדי פעם גם להחזיר אותם לגבולות שיח מכבד לפי הצורך . יש לזה עוד הרבה ניואנסים שאפשר לפתח וללמוד, אבל כש'מחזיקים' את העקרונות החשובים בזמן השיח — השאר מגיע באופן אינטואיטיבי . ושוב, העקרונות הם : אני לא שופט, אני לא יודע מי צודק, הם יודעים יותר טוב ממני מה א . קרה ומה היה הוגן ומה לא . הם מחפשים קשר דווקא זה עם זה, אחרת כל מה שקרה לא ב . היה קורה . עוד כמה הכוונות שאולי יכולות לעזור תוך כדי : השיח ביניהם עוזר להם לגבש סיפור אחד שהם פחות או יותר מסכימים עליו ; הם בעצם מקבלים משימה משותפת — לספר לי, מי שלא היה שם, מה קרה . אחרי שהם מגבשים סיפור כזה, הגיע הזמן לשאול כמה שאלות חשובות ; השאלות מופנות אל שני הצדדים, וכל אחד עונה בתורו ( לא תמיד צריך את כל השאלות, מספיק אחת או שתיים מתוך אלה ) . אני פותח ומשתף את נקודת המוצא שלי : "אני מאמין ששניכם, כשהגעתם היום לבית הספר, לא תיארתם לעצמכם שתמצאו את עצמכם בחדר שלי בעקבות מריבה שכזאת, מה שאומר בעצם ששניכם פה בטעות . זה חשוב להבין ששניכם באותה סירה במובן מסוים, שניכם לא תכננתם ולא רוצ...
אל הספר