לקדוכ מכחט טבוח | 125 שאלרגי לבוטנים — כיתה שלמה תישא באחריות ותתגמש לכיוונו . הכיתה עושה מאמץ קטן, ובשבילו זה חיים ומוות . לפעמים תלמיד נמצא במצב רגשי קשה בגלל אירוע שקרה, ולהשאיר את הכיתה עם עבודה לכמה דקות זה לא נורא . אפשר להכריע לטובת התלמיד . לפעמים ( וכאן שיקול הדעת של המורה הוא הקובע ) , במהלך שיעור או התנהלות כיתתית אתן יותר מקום לתלמיד ספציפי, לרגע אחד או כמה, ובכך אוכיח לכיתה שאפשר לפעמים להתגמש ולתת מקום גם ליחיד . אבל, כאמור, רוב הפעמים ורוב הזמן ניטה לטובת הכיתה . הבחירה הזאת נותנת תחושה של ביטחון, שלא כל אחד יכול לערער את הבחירה של המורה, שהמורה יודע שהוא מחויב לכיתה ולמהלך של רוב התלמידים . במצב שבו תלמיד אחד מצליח להשפיע על סדר היום — שם הכיתה מתחילה לחוות חוסר יציבות . לעומת זאת, כשהמורה משדר שהכיתה היא הספינה הגדולה ואיתה אנחנו הולכים — מציאות כזאת יוצרת בהירות וביטחון . כמובן, צריך לזכור שזה לא אומר שהמורה הולך אחרי התלמידים והם קובעים את סדר היום, אלא הוא זה שקובע, ועליו האחריות לדעת מה הכיתה צריכה . זה עניין עדין, אבל חשוב . איך עושים את זה ? המורה יכול 'לדמיין' א...
אל הספר