40 | סמרוו ללא רוחנוו במילותיה : " אני חוזרת הביתה מותשת אל הילדים . מספרת לעצמי שזה [ ההוראה ] כנראה בכלל לא בשבילי, עדיף שמישהו שמתאים למקצוע יעשה את זה במקומי, אני רק מזיקה לי, לתלמידים ולילדים שלי . נתנו לי את המושכות, אבל אף אחד לא יודע באמת מה קורה אחרי שהדלת נסגרת . אני פוגשת הורים במכולת השכונתית, ואני מתביישת . אני מקצרת שיחות כדי שלא נגיע למה שבאמת קורה שם בכיתה . אני רואה את התלמידות החרוצות וכואב לי עליהן שהן נפלו על מורה כמוני" . זה באמת סיפור עצוב . יש פה תסכול עמוק ואינסופי, תחושת תקיעות . מה לדעתך מפריד בין קרן לבין החלום שלה ? ומה מפריד בין המצב הנוכחי בכיתה שלך לבין תמונת הניצחון שכתבת לפני זמן קצר ? בעיות המשמעת דיברתי עם מורים רבים ושאלתי אותם, "אם יש לך כפתור קסם, דבר אחד שהיית משנה במציאות שלך היום, מה הוא היה ? " הם ענו כל מיני מילים ומשפטים, אבל כולם הובילו לדבר אחד : שהתלמידים יעשו מה שאני אומר / ת להם . יש לך את החלום, אבל דבר אחד מפריע לזה לקרות : בעיות המשמעת . הפרעות . חוסר שיתוף פעולה . זה מה שמפריד בינך לבין החלום . אם התלמידים יעשו מה שאמרת להם — הכול יי...
אל הספר