בחלוו ווטכו | 35 עכשיו אני מבין למה אומרים 'פרצוף חמוץ' . אלפי בלוטות הטעם קולטות את החמיצות ושולחות אותות עצביים שמעקמים את הפנים אוטומטית . כפי ששמת לב, המוח שלנו לא תמיד מבדיל בין מציאות לדמיון, ולכן כשאנחנו מצליחים לדמיין תמונה כלשהי, זה כבר מקרב אותנו אל המציאות הזאת . הלשון מרגישה את החמיצות של הלימון למרות שכולו היה רק בדמיון . זה מתחזק כשאנחנו מדברים על תנועה מעגלית . כשהצלחה אחת גוררת הצלחה אחרת . הצלחה בדמיון יכולה לגרור הצלחה במציאות ( זה נכון גם להפך ) . אנחנו רוצים להתחיל להיכנס למעגל ההצלחה כמה שיותר מהר, כדי להניע את התהליך של 'הצלחה גוררת הצלחה' . ולכן עוד לפני שדרכנו בכיתה אנחנו כבר יכולים להניח את עצמנו בתוך המעגל הזה של ההצלחה . בתוך התנועה החדשה . איך ? נדמיין את זה . וכמו בתרגיל הלימון, ככל שנדמיין את זה מפורט יותר, עם הטעם והריח המדויקים, כך נצליח לחוות את זה יותר . כך גם נוכל לקרב את המציאות שלנו אל הדמיון הזה . וזה הסוד בתמונת הניצחון . לדמיין את זה מפורט . לדמיין את זה מדויק . לראות את זה בעיניים שלך . להריח ולהרגיש את זה כאילו זה קורה עכשיו . תמונת הניצחון זאת...
אל הספר