מ ח ו י ב ו ת י ה ו ד י ת פ מ י נ י ס ט י ת 192 איני שואלת רשות על מה שאני מאמינה שהוא שלי, על לעוזבו . אני בוחרת מה שמבחינתי מוכרח להיות . אין בדברים אלו בכדי ניסיון לערער על המוסד הרבני, או לבטל אותו , חלילה, אבל צורות החיים בימינו הן כאלה שמצריכות שאלות מסוג אחר של בעיות ופתרונן . בניגוד לכאלה שרוצים המצויות במערך אחרכאלו יש כאן הכרה באפשרויות אחרות . ,ל או כלוםועמת בצורה של הכהתל שבאו בעקבות החידושים,תהליכים של דמוקרטיזציה של הידע אל הידע,ה הטכנולוגיים והשינויים הכבירים שאלו חוללו בחברה ובנגישות שיתרונם הוא ,בידי האחדים התנהלות שונה . הסמכות כבר איננה יםמכתיב : בעצם האחיזה בידע, שכן הידע עצמו כבר נגיש לכולם . התשובה לשאלה . גם הידע מתארגן כעת בצורהספציפי איש פלוני תהיה : מי מתיר, כבר לא אחרת ומקבל את חשיבותו וביטויו בצורות שונות ומגוונות . עם הבנה זו אף – ן בתחושתי והן בפועל שאלה שהטרידה אותנו, בכנות, ה ללהשיב ניתן אחד לא הרשה לנו להיות שוות . כאשר הקמנו את מניין שירה חדשה, מקום שבו נוכל להתפלל באופן יותר "מקבלי הפנים" – שלנו, לדוגמה, לגבי אחד הרעיונותאותנו משתף, שאלו הרעיון היה לי...
אל הספר