פרק שביעי: לכו ותשַׁנו

181 נ ו שַׁל כ ו ו ת . חלק לא אצלנו ונראה, או פשוט "סגרו את החלונות" בתוך הקהילות שלהן : בורי,י מהאנשים, בייחוד אלו שהיו עם נוכחות ציבורית או בעלי תפקיד צ באופן פרטי אך דחו אותו בפומבי, מחשש לפגום באמינות תמכו ברעיון שלהם בקרב גורמים שמרניים יותר . בדרך זו או אחרת, הם הבינו, אולי טוב – ד המניין הקטן הזה ; רבים אחריםממני, שיש משהו רדיקלי מאוד בייסוּ חשו – שלא חששו לנקוט עמדה ליברלית ואפילו רדיקלית בנושאים אחרים רשמי על הרעיון- נוחות . בשעה שבה התחלתי לדבר באופן לא חרדה וחוסר שאניהאמנתינלהבת . תמימה נערה הייתילאכברחדש, להקים מניין מסוג ביחסיותר,רחבכמהלדעתיכולתילאפקוחות . בעיניים להרפתקה נכנסת בכאב,לעיתים – העיניים עודליייפקחו המניין, בפתיחת נוסף צעדלכל האפשרות לדחוקבהיעדרמתוך הכרה פשוטהלעיתיםבפליאה, ולעיתים את המורכבות של נשים וגברים במפגש של דת ומגדר . * * * מציעה סוזנה השל פרשנות למשל ,ה"י "להיות פמיניסטית יהודי ,בספרה בו מסופר על אישש ) מתוך "המשפט" ( , המפורסם של קפקא "לפני החוק" אך שומר עומד בפתח ולא מתיר אתהחוק מן הכפר המבקש להיכנס אל ן כנס . היא משווה את הסיפור למצב יוהאיש מכלה את י...  אל הספר